לאחר שחלמתי ודמיינתי את הדגם, אני יוצאת לשוטט במפעלים, של עורות ובדים.
אני נכנסת לתוך חלל עצום ועמוס בחומרים, בטקסטורות וריחות.
ומתחילה לרקום את הנעל בראש.
אני מרגישה את החומר, הטקסטורה. ולוקחת לי חתיכה קטנה לדוגמא.
ואז אני מתחילה לנסות את החומר מכל הכיוונים. מותחת, מרטיבה,
מנסה “להרוס” ולראות האם החומר יתאים לנעל, שקרובה לאדמה, לחול ורטיבות.
לאחר שבחרתי את החומרים הנכונים והמתאימים ביותר אני עוברת למפעל סוליות.
ושם מתחילים את הניסיונות להגיע לצורה הכי נכונה לנעל.
יש מבחר אינסופי של סוליות – החל מהחומר של הסוליה, הגובה שלה, הרוחב,
האלמנטים שנוספים. המרקם מתחתיה לוודא שהיא נגד החלקה ועוד ועוד.
כל האלמנטים האלה משפיעים מאוד על הנראות והנוחות ולכן השלב הזה קריטי וחושב לדייק בו.
לרוב אני עושה ניסיונות על כמה סוליות בשביל לבדוק איזו סוליה יושבת הכי טוב על הנעל.
לאחר השלב של בחירת הסוליות אני מעבירה את החומרים הנכונים למפעל, והם מגשימים לי את החלום.
הנעל מורכבת על האמאום ונשארת עליה כמה שעות ואפילו ימים בשביל לקבל את הצורה הנכונה ביותר. האמאום בעצם מדמה תנוחה של רגל ונותן לנעל את הצורה המתאימה.
כשאני מקבלת את הנעל, אחרי התרגשות גדולה!! אני בודקת אותה, נועלת אותה כמה שעות, מביאה לשכנות למדוד ומקבלת פידבקים.
לרוב הנעל עוברת שיפוצים ועוברת עוד ניסיון עד שמגיעה לייצור סופי. ואין ספק שזה שווה את זה. שחלום הופך למציאות. ודגם שדמיינתי נמצא על עשרות בנות.
וזהו, עד כאן עיצוב הנעל בקצרה.
אשתף בהמשך על עוד תהליכים מגניבים שקורים בעיצוב הנעל,
על הניסיונות והטעויות וגם ההצלחות.
כיף שאת כאן ♥
יהל.